ציפר ובני מינועם עובד, 1999 - 160 pages ""בשום פנים ואופן לא הייתי יכול לחיות עם אישה. העולם היה יכול להיות כל-כך יפה בלעדיהן! אבל ידוע שרוב הקוראים של ספרים, וגם של עיתונים וכתבי-עת, הם נשים, והרוב המספרי שלהן בעניין הזה קובע הצלחות וכישלונות של סופרים, ולכן, קוראות יקרות! אל נא תתנקמו בציפר בגלל הדעות שלי. תיפסו אותי ברחוב, תעשו לי לינץ', אבל אל תחרימו את ציפר." בפסיפס של תמונות מחייהם של ציפר ויו, בני זוג הומוסקסואלים מתל אביב, נפרש עולמם האפל הרווי חשדנות הדדית, קטטות וניסיונות התפייסות, אך גם אהבה גדולה ומסירות אין-קץ. "ציפר ובני מינו" הוא פוגה לשני קולות, המנסה לפרוץ בדרכה הפרובוקטיבית והמשועשעת כביכול את גבולות המהוגנות, ולהשמיע במלוא הכנות את צעקתם של הלכודים בסבך האהבה המתביישת עדיין לומר את שמה." -- מעטפת אחורית |
Common terms and phrases
אבא של ציפר אותה אותו אותי אותם אותנו אחר־כך אחרי אחרת אחת איידס אינני אישה אכפת אלא אלי אליו אמא אמנם אנשים אפילו אפשר אתו בא באופן בבית בברלין בגלל בגן בה בו בירה בית בכל בכלל בן ברלין גדול גן העצמאות גרמני דבר דברים דווקא האחרון האיש האלה הבית הדלת הולך הומוסקסואלים הזאת הזה הזמן היהודי הייתי היתה המשטרה הספר העיר הרי ואז ואין ואמר ואני ואת והוא זונה זמן חורי חושב חלב יהודי יו יודע יום אחד יותר ילד יפו יצא ישראל כאילו כאלה כבר כלב כלומר כן כתב לדבר לה לו לומר לחיות לי לך לכתוב ללכת לעשות מאגנוס הירשפלד מהם מזה מיד ממנו ממני ממש מן מנת מפני מקום משהו סוף סופר סטנדל ספר ספרים עברית עלי עליו ערבי ערבים פחות פעם פתאום קטן קלמנטינה קפה ראיתי רואה רוצה ריח שאין שאלתי שאני שגם שהוא שהיא שהיה שהם שום שזה שיש שלא שני תל אביב תרבות