ימיו ולילותיו של הדודה אווהאחוזת בית, 2008 - 560 עמודים "בבית קטן, בירושלים של שנות החמישים, גר ילד יתום מאם עם אביו ועם משפחה נוספת, והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר יפנה. אל בני הבית הזה, שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב, מצטרפת בלילה גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת, ובלבה פקעת של סודות. עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה. "הדודה אווה", כך קורא לו הילד היתום ונפשו נקשרת בעבותות של אהבה אל הזר המוזר הזה, שמסתגר רוב הימים בחדרו, מתפרנס מכתיבת רומנים רומנטיים ושותה בצמא את דיווחיו של הילד על סרטי האהבה שהוא רואה בקולנוע. על העבר - הדודה אווה אינו מדבר לעולם. היחסים העדינים הנרקמים בין הילד לבין הדודה אווה, הכמהים כל כך לנפש קרובה, אינם מחזיקים מעמד זמן רב"--מן המעטפת האחורית. |
מתוך הספר
נסה חיפוש זה בכל הכרכים: פויקה מתכון בשר
תוצאות 1-0 מתוך 0
מונחים וביטויים נפוצים
אבי אדם אוזן אותה אותו אותי אותך אותם אותן אחד אחרי אחת אישה איתו איתי אלא אלי אליו אנושקה אנשים אפילו בא בבית בגלל בדיוק בה בהם בו בי בית ביתנו בכל בן בן אדם בנבנישתי בעוד בקול ברגר ברחוב גבר גדול גדולה גן העיר דבר דברים האלה הבית הביתה הגדול הדודה אווה הולך הזאת הזה הזמן הייתי היתה הכול הנה העיר הרי השולחן ואז ואם ואמר ואני ואף ואת ואתה והוא והיא והיה והם וכל ועוד ועל ורק יד יודע יוחנן יום יושב יותר ילד יעקב יפה ירושלים כאילו כבר ככה כן כסף כשהוא לאט לב לה לו לזר לי לך לעשות לראות מדבר מדי מהם מים מירה ממנו ממני ממש מן משהו משום נכון סיגריה סילביה עורך הדין עורך הדין קונפו עיניים עלי עליו פניו פסנתר פעם פתאום ציפור קמינקא קפה ראיתי ראש רואה רומן רוצה שאני שאתה שבה שבו שהוא שהיא שהיה שהיו שהיתה שזה שיש שלא